איך משפיעים על חברי כנסת

כל אחד מאיתנו רוצה שתהיה לו יותר השפעה במשכן הכנסת. אנחנו בוחרים פעם בארבע שנים, בדרך כלל, ומרגישים מיד לאחר ששילשלנו את הפתק לקלפי שתפקידנו בזירה הפוליטית מיצה את עצמו. כיצד אם כך, אנחנו יכולים לדאוג לכך שהממשלה תדע להתחשב בנו בזמן אמת. כיצד ניתן לדעת שנבחרי הציבור שלנו הם באמת נבחרים שלנו ולא של האידיאלים האישיים מדי שלהם. בקשרים רבים בחיינו אנחנו מחילים לימוד של שנים מבלי לשים לב בכלל, על מנת להשיג את מה שאנחנו רוצים. חלקנו יודעים לעשות את זה יותר טוב וחלקנו פחות, אבל אף אחד לא יודע איך לעשות את זה עם נבחרי הציבור שלנו. נראה כאילו כל פעם שאנחנו מפגינים אנחנו מקבלים את התוצאה ההפוכה. אז מה עוד נשאר? סחיטה באיומים? אילוף כלבים?
הדברות נגד האדישות
ראשית כל צריך לשים קץ לחוסר ההתעניינות. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שלא מתחשבים בנו או לא שומעים אותנו בגלל שאנחנו לא מודעים לחוק במלואו או לתהליכים פוליטיים. הרי אין מה לעשות אם אנחנו לא חלק מציבור מספיק גדול נכון? אם למשל מגדלי הסברס יתמרמרו על כך שאין סבסוד להשקייה תת קרקעית או שאין מספיק הדברות לעונת הקטיף, יהיה בכך מן הגיחוך. או למשל אם בעלי עמותות יחושו כי ביקורת עומק עמותה מתבצעת לעיתים קרובות מדי ומפריעה להתנהלות השוטפת. אם לאוכלוסייה קטנה יש אינטרס משותף שלא עומד בקנה אחד עם אינטרסים לאומיים אז זה לא מתפקידה של הכנסת לדאוג לכך.
שנית, בהנחה שנוותר על אילוף כלבים ולחץ פיזי מתון, אנחנו צריכים לחשוב על שיטות יצירתיות יותר לעמת פוליטיקאים עם המעשים שלהם ותדמיתם הציבורית. בעולם המקוון של היום, הפוטנציאל לכך הוא אדיר. כמה פשוט יהיה לצלם פוליטיקאים במין סוג של פפראצי. אם תוכנית טלוויזיה תרצה להתחייב לכך, כמה קל יהיה לעקוב אחר צעדיהם של נבחרי הציבור שלנו וכמין צעד מטרים – לעמת אותם עם שאלות שלא נכתבו על ידי עיתונאים ושודרו ברגעים נוחים ומכוונים אלא עם שאלות שנבחרו על ידי אנשים פשוטים ברגעים לא מתוכננים. כשיש אושיה מפורסמת שמעזה להתלונן על הפפראצי אנחנו משיבים מיד שהפרסום הביא אותה לאיפה שהיא נמצאת היום ושזהו מחיר התהילה. האין תפקיד ציבורי חייב באותו תג מחיר? אז אולי זו שיטה נלוזה מעט אבל היא יעילה בהרבה מאשר אילוף כלבים.
אמצעי אחרון דרכו ניתן להפעיל לחץ לשינויי על נבחרי הציבור הוא דרך מיצגי תרבות מכל סוג שהוא. אין פוליטיקאי שמסוגל לשרוד עם תדמית ציבורית גרועה. אם חברים במפלגה כלשהי מוכתמים לעיני כל הציבור, המפלגה שלהם תיפגע באופן ישיר. אם נרבה את העיסוק בתרבות המשודרת שלנו, בחברי כנסת, שרים וראשי ממשלה – בהחלטות שלהם, בהצבעות שלהם, בחוקים שהם רוצים להעביר ובהתנהלות שלהם. אם נעביר את נבחרי הציבור לעין הציבורית – אני חושב שכמו כל סלבריטאים טובים – הם ישאפו לרצות אותנו או שהם לא ישרדו.
היכנסו לפרטים באתר rv-cpa.com